אחרית דבר הכל בסדר

יום שבת, 13 בפבואר 2016                                                                                                           שעה: 15:05

אחרית דבר הכל בסדר

זהו פרק סיכום על סיפורו של סומכי, סומכי ואסתי היו חברים במשך חודשיים, הם אהבו אחד את השני, האהבה הייתה רצינית ואחר כך נגמרה החברות ביניהם והם נפרדו, סומכי אינו מפרט למה נפרדו ובגלל מה ולמה ובעצם כאן מסתיים לו הסיפור של סומכי.

פרק 7:

יום שבת, 13 בפבואר 2016                                                                              שעה: 14:19

 פרק 7- ליל אהבה אחד

סומכי ואביה של אסתי אכלו ארוחת ערב, דיברו. אני חושב שסומכי היה רעב באותו זמן כי הוא ביקש מאמה של אסתי הרבה אוכל. מעצבן אותי קצת שאסתי כמעט ולא מתייחסת אל סומכי, כי בזמן שסומכי ואביה של אסתי המהנדס דיברו על המצב הפוליטי בארצם, אסתי עדיין הייתה במקלחת ולא יצאה.

לדעתי אביה של אסתי התרשם מסומכי והוא ניסה לשכנע את אסתי לבוא לסלון לראות את סומכי. סומכי הרגיש טוב בביתה של אסתי, והוא היה מופתע שאביה של אסתי לא לועג לסומכי. כשאסתי יצאה מהמקלחת היא לא התייחסה לסומכי ולדעתי זה לא יפה בכלל. אסתי הציעה לסומכי לישון אצלה בחדר, בהתחלה סומכי לא הסכים מתוך ביישנות אבל לבסוף הוא הסכים, הוא נורא נדהם מחדרה של אסתי.

סומכי נכנס למיטה עם אסתי, והוא מספר לה סיפורים שהיו בבית הספר, אסתי סיפרה סוד של אסתי שהוא כתב שירים על בת מהכיתה של סומכי והוא אוהב אותה, אבל הילדה הזו זו הייתה אסתי. אסתי המשיכה להגיד את זה, והיא הפסיקה. במשך חודשיים אסתי וסומכי חברים ואוהבים זה את זה, ובכיתה כבר לא קראו להם בשמות, לא המציאו בדיחות.

זהו סיפורו של סומכי!

פרק 6:

יום שישי, 12 בפבואר 2016                                                                              שעה: 18:08

פרק 6- הכל אבוד

כשסומכי חזר הביתה ברגל מדודתו, אני די בטוח שאבא של סומכי לא רצה להכניס אותו הביתה במיוחד בשעה כזו מאוחרת, כן כמו שאמרתי אביו חסם את פתח הדלת לסומכי ולא נתן לו להיכנס, לדעתי זה לא יפה. אביו אמר לסומכי שהם כבר אכלו ולפתע אביו שם לב שאופניו של סומכי לא אצלו.

סומכי מצא תירוץ ואמר לאבא שלו שהוא השאיר את אופניו שקיבל מדוד צמח אצל חבר, והוסיף עד מחר. אביו מתעקש שסומכי יספר לו מי הוא החבר ומה הוא מחזיק בכף ידו, והוא קורא לו משוגע, סומכי עדיין בחוץ מתחנן לאביו שיכניס אותו הביתה. מכיוון שסומכי לא רצה להראות לאביו מה יש באגרוף היד שלו, אביו נתן לו להיכנס והגיעו שלוש סטירות פתע, לאחר מכן סומכי ברח אל הרחוב, אל החושך.

סומכי אמר שהוא לא יחזור לעולם יותר לביתו, והמשיך מזרחה בחושך לבדו, הוא יחיה חיים חופשיים.

בקטע זה סומכי מספר שכולם שונאים אותו ואין לו לאן ללכת. הוא מסביר שאין לו כלום מלבד המחדד, סומכי המשיך לשבת שם על ספסל ופתאום אבא של אסתי המהנדס פגש אותו וראה שהוא כמעט בוכה, סומכי הכחיש זאת ואמר שהוא בסך הכל מצונן והוא הסביר לאבא של אסתי את מצבו שאין לו בית ללכת אליו ואביה של אסתי הציע לסומכי לישון אצלם בביתם ואמר שאסתי תשמח לראותו, בזמן הנסיעה סומכי אמר לעצמו אני ישמור על "מחדד המזל" הזה!

פרק 5:

יום חמישי,11 בפבואר 2016                                                                                       שעה:18:46

פרק 5- לכל הרוחות

שמריהו ברח לסומכי, סומכי ישב במקום לא מוכר ונשאר שם, אף אחד לא עזר לו, הוא הקשיב לקלות משונים, הוא חשב על אסתי מה היא עושה ברגע זה, סומכי חשב שאסתי עכשיו מקללת בלב שלה אותו ופתאום הוא אמר שהוא לא צריך לחשוב יותר על אסתי אלא על מחשבות שונות, סומכי נזכר בדברים למשל כמו הבית של אלדו עם האומנת הצעירה, והוא רוצה לבטל את העסקה עם גואל גרמנסקי ולהגיד לו שהוא רוצה בחזרה את הרכבת שלו, הוא לא רוצה יותר את שמריהו והוא חשב שאולי שמריהו חזר לגואל גרמנסקי, ברגע זה סומכי חושב לאיפה הוא ילך , ולפי זה אני חושב שכולם שונאים את סומכי, לסומכי עלתה החלטה ללכת לבית דודתו ולישון שם לילה אחד ולמחרת יחזור לביתו ובזמן הזה הוריו של סומכי ישתגעו מרוב דאגות ולא יישאלו מה קרה לאופניו. סומכי קם והלך לבית דודתו.

פרק 4:

יום רביעי, 10 בפבואר 2016                                                                    שעה: 19:37

פרק 4- הרכוש או הנפש

בשעות הערב לפני הארוחה סומכי בדרכו הביתה ולפתע הוא ראה כתובת קיר כמו גרפיטי.

כתובת הקיר הייתה סיסמה קשה נגד האנגלים ונגד דוד בן גוריון, סומכי רצה להעתיק זאת למחברתו מכיוון שזה יכול להיות חומר טוב בשבילו לעתיד אם הוא יהיה סופר.

סומכי זיהה מהר מי עשה זאת, זה היה גואל גרמנסקי, גואל בשקט בשקט התגנב מאחורי סומכי ותפס בכתפיו. סומכי לא התנגד מכיוון שהוא אומר שהוא לא מתחיל ללכת מכות עם ילדים שיותר חזקים ממנו.

גואל היה בריון הכיתה ובריון השכונה, נער שרירי וחזק, אביו היה מנהל בית ספרם.

שנהיה כבר מאוחר וסומכי רצה ללכת הביתה, גואל עדיין החזיק בכתפיו של סומכי ולא נתן לו ללכת, סומכי אומר לו בנימוס ובעדינות:"תן לי ללכת בבקשה מאוחר", גואל אמר בקול חזק, "שמעתם ? הוא רוצה ללכת הביתה כבר מאוחר לו" גואל השפיל אותו ואמר לו שהוא לא יתעסק איתו מכיוון שהוא מלשין. גואל תפס את סומכי בצווארו והמשיך להשפיל ולקלל אותו, הוא הכריח את סומכי לפתוח איזה חבילה, לא הבנתי על איזה חבילה מדובר, סומכי לא רצה לפתוח ולבסוף סומכי פתח והראה לו את החבילה שבה היה את הרכבת שלו שהוא החליף עם חברו בתמורת אופניו.

גואל חשב שבתמורת ההלשנות של סומכי למורה הוא נתן לו את הרכבת, אבל סומכי אמר שהוא לא מלשן, גואל הרביץ בחוזקה לסומכי וניער אותו כמה פעמים אל הגדר. גואל אומר אולי הוא ידבר עכשיו?

הסכים סומכי לספר לגואל והוא אמר לו שהוא התחלף והוא קיבל את הרכבת הזאת. גואל לא ממש האמין לו, סומכי נשבע לגואל ואמר בהתחלפות עם אלדו, הוא אפילו הראה לו את החוזה של ההתחלפות. אני חושב שלגואל יש כלב וקוראים לו שמריהו, גואל התגאה בכלבו שהיה עדיין גור כמעט, רוקד , מקפץ, מתרגש, מרשרש בזנבו ועוד.. לגואל הייתה בשורה לא נחמדה כל כך ששמריהו עובר דירה למשפחה חדשה. שמריהו כעס מאוד חשש ופחד, הוא הגיע לגואל ונבח עליו, עד שגואל התעצבן ואמר:"די! שב" מרגע זה כלבו נרגע וחשש, וכאשר אמר לו לשבת הוא השתטח על הרצפה וזנבו בכלל לא זז, הוא ממש פחד. ובחלק הזה הבנתי שהדירה החדשה ששמריהו הכלב עובר אליה היא: בית של סומכי, מכיוון שסומכי סיפר לגואל על הרכבת, הוא רצה אותה מאוד והוא התחלף עם סומכי על הרכבת ומסר לו בתמורה את כלבו שמריהו. שמריהו בא לגואל והביט בגואל בפנים נפולות ושאל:"אני טוב"
כן אמר גואל ואיים גם אם סומכי לא יטפל טוב בך אני יהרוג אותו, בקטע זה גואל נותן הוראות לסומכי איך להתנהג עם שמריהו ומה הוא יכול לעשות, גואל נתן לסומכי להתנסות עם שמריהו ולהחזיק אותו.
מספרים בקטע זה שסומכי מתמודד עם שמריהו בדרכו הביתה, הוא משך אותו עד שהוא הגיע לג'ונגל ובו הוא היה מוקף ב"אוכלי אדם", שמריהו קפץ עליהם והרג אותם.

פרק 3:

יום שני, 1 בפבואר 2016
שעה: 9:11

                   פרק 3- מי יעלה בהר ה'?

לסומכי היה חבר בקצה הרחוב בשם אלדו, שאביו היה קוסם, ובעל סוכנות נסיעות גדולה. סומכי רצה להראות לאלדו את אופניו החדשים מכיוון שלאלדו יש הכל מלבד אופניים, בגלל הסכנות שיש באופניים.

סומכי קרא לאלדו מחוץ לביתו, והם הכניסו את האופניים של סומכי לתוך חצרו של העזוב של אלדו.

אחר כך הם הסתגרו בתוך ספרייה עם האופניים של סומכי ולקחו אטלס ובדקו מסלולים באפריקה.

לאלדו היו אופניים חשאיים שאף אחד לא ידע עליהם בתוך מסן קרשים ישן, ומדי שבת בבוקר היה יוצא לרכוב עליהם.

אלדו לקח את סומכי לתוך ביתו, וסומכי התפלא מאוד מביתו הגדול של חברו אלדו.
סומכי התפלא בעיקר מהאומנת שטיפלה באלדו, היא הייתה נערה בת שש עשרה או שבע עשרה, מנומסת מאוד, היא ידעה לדבר עם אלדו בשפה האיטלקית.
לאחר מכן אלדו הראה לסומכי חדר נוסף שבו יש עיר בקטן בתוך חדר אחד.
אלדו התלהב מאוד מהעיר הקטנה שיש בחדרו של אלדו, אני חושב שאלדו ראה את סומכי מתעניין מאוד. והוא הציע הצעה לסומכי: "אתה יכול לקבל את זה" סומכי התרגש מאוד בתוך ליבו אבל עדיין היה בשקט.  "אבל תמורת האופניים שלך" הוסיף אלדו. 
סומכי שמח מאוד והסכים להצעתו של אלדו, אלדו השיב: "כמובן לא תמורת הכל רק סדרה אחת שלמה". לדעתי אלדו קצת השוויץ בסומכי ואמר לו שאופניו בלי רמה.
אלדו הביא חוזה של ההתחלפות של אלדו וסומכי, הם לחצו ידיים, וסומכי בחר לו סדרה אחת קטנה.
סומכי היה בדרך אל ביתו ובינתיים חשב מה הוא יכול לעשות עם זה.
הוא אמר לעצמו: אני יבנה לי מסילות, כבישים, גשרים, מנהרת רכבת ועוד.. 
סומכי שמח מאוד מההתחלפות של אלדו ושל סומכי.

פרק 2:

יום ראשון, 31 בינואר 2016
שעה: 8:25

פרק 2- נפש גדולה ורחבה

אחרי קריאת החלק הראשון הבנתי שלפעמים שאכפת לנו ממישהו אנו מציקים לו ומכאיבים לו ואפילו לא שמים לב.

בחג השבועות הגיע הדוד צמח מתל אביב והביא לסומכי במתנה זוג אופניים.

אומנם יום ההולדת שלו חלה בין פסח לל"ג בעומר, אבל בעיני הדוד כל החגים היו שווים, חוץ מחג ט"ו בשבט שאליו התייחס בכבוד רב. בחלק הזה לדעתי הסופר מנסה לשכנע אותנו למה חג ט"ו בשבט הוא יוצא דופן מהאחרים.

לפעמים שהדוד צמח בא לבקר את סומכי הוא היה מקים אותו בחמש וחצי בבוקר והולכים למטבח לטגן להם משהו לאכול בחשאי.

כאילו דוד צמח וסומכי שייכים לכנופיית נוכלים מסוכנת, במשפחתם הייתה להם דעה עלובה על דוד צמח, הם לא האמינו ביכולותיו.

לפעמים שדוד צמח יושב עם משפחתו במרפסת הוא דיבר על דברים שאסור לדבר בנוכחות ילדים למשל: כסף, שערוריות, בגידות ולפעמים יצאו לו מהפה גסויות וכל פעם מישהו היה משתיק אותו.

דוד צמח בכל ביקורו במשפחה זו היה מביא מתנה לסומכי למשל : דולר נאצי, עכברים, מונופול, רובה חצים, והפעם הוא הביא לו אופניים.

וכל פעם שהמשפחה רואה מה הוא הביא לסומכי הם היו צועקים עליו.

סומכי שמח מאוד ממתנת האופניים שדוד צמח הביא לו.

הוא יצא לסיבוב עם האופניים, כל ילדי השכונה, בני כיתתו הסתכלו עליו בלעג וקינאו בו, והוא המשיך לרכוב.

עד שמישהו אומר מול כל ילדי השכונה תראו : " לסומכי קנו אופניים של בנות", "עוד מעט יקנו לו גם שמלה של שבת אמר עוד ילד".

הוא התלבט עם להחזיר להם בקללות או במכות. אבל סומכי המשיך לרכוב על אופניו.

הוא בדרכו לאפריקה אומר שלא אכפת לו שהילדים בכיתה ובשכונה צוחקים ולועגים לו.

אמשיך לרשום את פרק 3 בקרוב.

פרק 1:

יום שני, 25 בינואר 2016                                                                 שעה: 8:52

                    פרק 1- כך ליבלבה האהבה

מסופר על ילד שהייתה אצלו ברחוב ילדה בשם אסתי. הוא אהב אותה מאוד, בארוחת הבוקר הילד אומר בלחש אסתי. אביו השיב במילים: "אסור לאכול בפה פתוח", ובערב אמרו עליו: " הילד המשוגע שוב סגר את עצמו בשירותים ומשחק במים".

אבל הוא לא שיחק במים, אלה מילא מים בכיור ורשם את שמע באצבעו על פני המים.

היו לו חלומות על אסתי: בחלום הוא חלם שאסתי מצביעה עליו וצועקת "גנב"!  "גנב"! והוא נבהל ומתחיל לברוח, וכולם רודפים אחריו, הרדיפה נמשכת על פני מגרשים וסמטאות וכל הרודפים מתעייפים.

ולבסוף רק הילד ואסתי נשארו לרוץ.

והם הגיעו למחסן קרשים חשוך מתחת למדרגות של בית זר, ואז חלומו מתגשם, שני שירי אהבה כתב בפנקסו השחור שאבד לו.

פעם אחת הילד הצביע בשיעור כתיבת הארץ וכשקיבל את רשות הדיבור אמר בתוקף רב:

" אגם החולה נקרא גם בשם סומכי"

כל הכיתה צחקה בצחוק גדול. המורה שלו חקר אותו בזעם.

הכיתה התפרעה וצעקה בקול גדול:

"סומכי סומכי סומכי" המורה תפח על השולחן והתעצבן.

כעבור חמש דקות נרגעו ילדי הכיתה, אבל הוא נשאר סומכי כמעט עד סוף כיתה ח'.

אסתי שלחה לילד פתק בסוף אותו שיעור של כתיבת הארץ והיה כתוב בו:

"משוגע אחד, למה לך לעשות דברים שיסבכו אותך בצרות? תפסיק"

הוא לא רצה לשים פתק אהבה בתוך תיקה של אסתי.

להפך: בכל הזדמנות שהייתה לו הוא משך לאסתי בקוקיותיה עד שהתחילה לקלל אותו .

והוא גם המציא לה את את הכינוי: "קלמנטיין" 

והיא מצאה בשבילו מילה אחת : גועלי, מגעיל אחד.

כמה פעמים הילד הכאיב לאסתי בהפסקות עשר עד שהופיעו דמעות.

והלשינה עליו למחנכת שלהם, והיא הענישה בחומרה את הילד המכונה "סומכי"

וכך ליבלבה האהבה , אסתי הייתה בוכה בגללו בהפסקות העשר והוא היה בוכה בגללה בלילה.

וזהו זה בעצם הפרק הראשון, אני ימשיך לכתוב את פרק 2 בקרוב.

הייתי מאוד מתוח בקריאתי.